גישות טיפול
האדם מגיב באופן נפשי ורגשי לאירועים שקורים בגופו כגון פציעות, טראומות גופניות, ומחלות. הנחת היסוד של הגישה היא שהאדם בריא בנפשו ומאוזן מטבעו, והאירוע הגופני הוא שיצר את חוסר האיזון. לכן הגישה מבקשת לעזור ולתמוך באדם שנקלע למשבר נפשי עקב מצוקה גופנית, ולעזור לו לחזור לאיזון הטוב ביותר אליו יכול.
פסיכולוגיה רפואית
מתוך היותה של ההיפנוזה מצב מודעות אחר, ניתן להגיע באמצעותה לרמות עמוקות יותר של הנפש. את ההיפנוזה ניתן לשלב הן בפסיכולוגיה הרפואית כלומר להפעיל את תהליכי הריפוי הגופניים באופן ממוקד יותר, והן בטיפול הפסיכולוגי הרגיל בו ניתן לגשת לרמת הלא מודע ולעורר את השינויים המבוקשים כבר ברמה עמוקה זו. את ההיפנוזה ניתן לכוון גם לרמה הרוחנית כגון חוויות סף מוות, חוויות של גלגולים קודמים, ומתן פרשנות רוחנית לאירועי היום יום.
היפנוזה
על פי גישה זו המחשבות (הפעילות הקוגניטיבית שלנו) הן המפעילות את הרגשות ומתוך כך את התנהגותו של האדם. מכאן שניתן לשנות מצבים רגשיים באמצעות שינוי סגנון החשיבה ובאמצעות שינוי התנהגותי.
הגישה הקוגניטיבית - התנהגותית
הבודהיזם עוסק בשאלה מה גורם לבני האדם לחוש בסבל, ומגיע להבנה שמקור הסבל האנושי הוא הקושי שלנו לקבל את המציאות כפי שהיא. אנחנו רוצים עוד ממה שנעים, ורוצים להפסיק לגמרי את מה שלא נעים, אולם בפועל אין לנו שליטה על המציאות. הפער בינה לבין מה שאנחנו רוצים מוגדר כמקור הסבל.
הגישה הבודהיסטית
מתוך הגישה הבודהיסטית ומתוך תרגולי המדיטציה שהיא מטפחת, צמחה גישת המיינדפולנס המהווה התאמה של הבודהיזם לעולם המערבי, מבלי לאמץ אמונות או דתות. המיידנפולנס מהווה טכניקה חילונית העוזרת לאדם להפסיק להילחם בעולם שמחוץ לשליטתו.
מיינדפולנס
הגישה של ויקטור פרנקל גורסת כי לחיים שלנו ולקיום האנושי יש משמעות, ועלינו לחפש אותה ולגלות אותה במהלך חיינו. היא רומזת לקיומה של משמעות שמעבר לאדם הפרטי, כלומר שניתנה לאדם טרם לידתו, אולם היא לא ידועה לו ולכן עליו לחפש אותה. יש בגישה הזו רמזים לתפיסה רוחנית על התפקיד שיש לאדם בחייו בעולם הזה.
גישת הלוגותרפיה
גישתו של יונג מוסיפה נדבך רוחני בהתייחסותה לקיומו של "לא מודע קולקטיבי" ומרמזת בכך על קיומה של תקשורת לא מודעת ולא מילולית בין הרמות הלא מודעות של האנשים השונים. יונג העמיק את הגישה הטיפולית שלו ופיתח את ניתוח החלומות כאמצעי להגיע ולהבין את הרמה הלא מודעת של האדם.
גישתו של יונג
גישה זו עוסקת בתמיכה ובטיפול באנשים המאובחנים במחלות סופניות, שאין להם מרפא. יש דרך לעזור, לתמוך, וללוות אנשים גם אם לא ניתן להציע ריפוי מלא. גישה זו משקפת הן את הגישה הבודהיסטית והמיינדפולנס העוזרים לקבל את מה שיש, את הלוגותרפיה והמשמעות של החיים גם לקראת סופם, והן את הגישה הרוחנית המתייחסת לקיומה של נשמה, מעבר לגוף ומעבר לנפש.
הליווי הפליאטיבי
מזהה שלושה מרכיבים עיקריים באדם: איד - היצרים, אגו – השכל השולט, סופר אגו – המצפון והמוסר. אלה נמצאים בקונפליקטים בינם לבין עצמם, והיחסים ביניהם משתנים (דינמיים, ומכאן שם הגישה). הטיפול בגישה זו מתמקד בזיהוי הרגשות המפעילים אותנו, בזיהוי המקורות בילדות של הרגשות הללו, ובדינמיקה שבין שלושת המרכיבים.
הגישה הדינמית
מתבסס על גישת ה"ביורגונומי" אותה חקר הפסיכיאטר ד"ר וילהלם רייך, ובארץ פיתח רפי רוזן ולאחריו ד"ר נאדר בוטו (קרדיולוג). הנחת היסוד של הגישה היא שהאדם מורכב לא רק מגוף ומנפש, אלא גם מאנרגיה (כפי שגורסת הרפואה הסינית הקוראת לאנרגיה הזו צ'י), וניתן לטפל ישירות באנרגיה ולשמור אותה מאוזנת ומתוך כך בריאה יותר ונטולת הפרעות.
טיפול אנרגטי
יש לך שאלות?
אשמח לענות לכל שאלה